העתיד כבר כאן: רועי רוסטמי על השילוב המהפכני בין השקעות אלטרנטיביות וטכנולוגיה

בעולם הפיננסי של המאה ה-20, נוסחת הקסם הייתה פשוטה ומוכרת לכל: תיק ההשקעות הקלאסי של 60/40. 60% מההון הופנה למניות, כדי ליהנות מצמיחת הכלכלה הגלובלית, ו-40% הופנה לאג"ח ממשלתי, כעוגן סולידי, כמקור הכנסה יציב, וכגידור אוטומטי למקרה שהמניות יקרסו. המודל הזה שירת נאמנה דורות של משקיעים, והוא התבסס על הנחה אחת מרכזית: כשהמניות יורדות, האג"ח עולה. אלא שכפי שמציין רועי רוסטמי, סוחר פיננסי בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנים בשוק ההון, העולם שבו נולד המודל הזה אינו קיים עוד.

"אנחנו חיים בעידן חדש," קובע רוסטמי, שאת הבנתו המאקרו-כלכלית חידד לא רק במסחר היומיומי אלא גם בתואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון. "העשור האחרון, ובמיוחד השנים האחרונות, שברו את כל הכללים. ראינו ריביות אפסיות ואז את העלאות הריבית החדות בהיסטוריה. ראינו אינפלציה מתפרצת, מלחמות סחר שקורעות שרשראות אספקה, ומגפה עולמית. ב-2022, גם המניות וגם האג"ח קרסו יחד. המודל הישן פשוט הפסיק לעבוד. מי שנשאר מקובע בו, הפסיד."

כאן נכנסת לתמונה תפיסת עולם רחבה יותר, כזו שרוסטמי דוגל בה ומיישם אותה באופן אישי: "במהלך שנותיי בשוק ההון, למדתי שגיוון השקעות הוא המפתח להצלחה." אך בעולם החדש, מסביר רוסטמי, "גיוון" אינו עוד פיזור בין מניית טכנולוגיה למניית בנק, או בין אג"ח אמריקאי לאג"ח גרמני. הגיוון האמיתי, הגידור האמיתי, נמצא מחוץ למערכת המסורתית – בהשקעות אלטרנטיביות.

אך בעוד שבעבר השקעות אלטרנטיביות – נדל"ן מניב, אמנות, קרנות גידור – היו נחלתם הבלעדית של מוסדות ענק ומיליארדרים, כיום מתחוללת מהפכה. הטכנולוגיה, טוען רוסטמי, אינה רק עוד סקטור להשקעה; היא הכוח המשבש שהופך את כל עולם ההשקעות האלטרנטיביות על פיו. היא גם "הדמוקרטיזטור" שפותח את הדלת לכולם, וגם "היוצר" שממציא סוגי נכסים חדשים לחלוטין, כאלה שלא יכולנו אפילו לדמיין לפני עשור.

החלק הראשון: מדוע המודל הישן נשבר? ניתוחו של רועי רוסטמי

כדי להבין מדוע משקיע מנוסה כמו רועי רוסטמי מקצה חלקים ניכרים מהתיק האישי שלו לנדל"ן, אמנות וקריפטו, חייבים קודם להבין את הכשלים היסודיים של המערכת הישנה. רוסטמי מצביע על שילוב קטלני של כוחות.

מלך השוק: הפדרל ריזרב

במרכז הניתוח של רוסטמי עומד גוף אחד: "הפדרל ריזרב הוא הגוף הכי חזק שיש בשוק ההון," הוא קובע נחרצות. "כולם מנסים להבין מה הצעדים הבאים שלו וכל מילה שמוציא יו"ר הפד מקבלת תשומת לב מקסימאלית של כל מנהלי ההשקעות."

במשך העשור שלאחר משבר 2008, הפד, יחד עם בנקים מרכזיים אחרים, החזיק את הריבית קרוב לאפס ו"הדפיס" טריליוני דולרים (QE). המדיניות הזו ניפחה את מחירי כל הנכסים – מניות, אג"ח, ונדל"ן. היא יצרה עולם שבו "הכל עולה ביחד". ואז, כשהאינפלציה הרימה ראש ב-2021, הפד ביצע פניית פרסה אלימה והעלה את הריבית בקצב חסר תקדים.

"כאן נשבר הכל," מסביר רוסטמי. "העלאת הריבית ריסקה את האג"ח (שערכו יורד כשהריבית עולה) ובמקביל ריסקה את המניות, במיוחד מניות הטכנולוגיה שמתומחרות על בסיס צמיחה עתידית. פתאום, ה'גידור' שלך בתיק 60/40 הפסיד כסף בדיוק כמו ה'השקעה' שלך. זה היה רגע האמת של השוק."

עולם מתפצל: דה-גלובליזציה ומלחמות סחר

במקביל לזעזוע המוניטרי, התפרק גם הסדר הגיאופוליטי. עידן הגלובליזציה האידילי, שבו ייצרו הכל בסין כי היה זול, הסתיים. "מלחמת הסחר בדרך," אמר רוסטמי כשזיהה את המגמה, "לא רק ארה"ב אלא גם אירופה מתחילה להבין כמה היא חשובה."

הפיצול הזה לעולם של גושים יריבים (ארה"ב ואירופה מול סין ורוסיה) יצר זעזועי היצע כרוניים. "סין עשתה צעדי ענק והפכה לכלכלה השנייה בעולם," מנתח רוסטמי, "אבל היום משחק הכוח השתנה. היכולת הטכנולוגית המתקדמת של מחשוב קוונטי ו-AI היא שקובעת, ובתחומים האלה סין נשארה מאחור." התחרות הזו גורמת למדינות "להחזיר ייצור הביתה", מהלך שהוא אינפלציוני מיסודו (יקר יותר לייצר בגרמניה מאשר בסין) ומסוכן.

"תראו מה קרה לשוק הרכב," אומר רוסטמי. "פעם כל סיני היה רוצה שיהיה לו BMW. היום, המכוניות החשמליות הסיניות מציפות את אירופה ומאזן הסחר השתנה לחלוטין." התנודתיות הגיאופוליטית הזו הופכת השקעה גלובלית "פשוטה" להימור מסוכן.

השילוב של פד אגרסיבי, אינפלציה דביקה, וגיאופוליטיקה מתפרקת, הופך את הצורך בגיוון אמיתי – גיוון לנכסים שאינם נמצאים במגרש המשחקים המסורתי – להכרח קיומי עבור כל משקיע שרוצה לשמור על הונו.

החלק השני: טכנולוגיה כ"דמוקרטיזטור" – פותחת דלתות נעולות

כאן מתחילה המהפכה הטכנולוגית. החלק הראשון שלה הוא לא המצאת נכסים חדשים, אלא שבירת החומות סביב הנכסים הישנים. בעבר, אם רצית להשקיע בדירה מניבה במנהטן, היית צריך מיליוני דולרים. אם רצית לקנות יצירת אמנות של אמן עכשווי מבטיח, היית צריך קשרים בגלריות וארנק תפוח.

הטכנולוגיה, ובמיוחד פלטפורמות הפינטק, שינו את זה באמצעות "השקעות חלקיות" (Fractional Ownership).

1. דמוקרטיזציה של נדל"ן

זוהי אחת האסטרטגיות האישיות של רועי רוסטמי: "אני משקיע בנכסים מניבים באזורים מתפתחים, עם פוטנציאל לעליית ערך." בעבר, זה דרש איתור נכסים, משא ומתן, ניהול שוטף והתעסקות עם שוכרים. היום, פלטפורמות טכנולוגיות מאפשרות למשקיעים להתאגד ולקנות יחד בניין משרדים, מרכז לוגיסטי או מתחם מגורים. "הטכנולוגיה מאפשרת לי, ולכל אחד, לפזר 50,000 דולר בין עשרה נכסים שונים בחמש מדינות שונות," מסביר רוסטמי. "אני מקבל את כל היתרונות של נדל"ן מניב – תזרים מזומנים, הגנה מאינפלציה (שכר דירה עולה) ועליית ערך פוטנציאלית – בלי כאב הראש הניהולי ובלי צורך בהון עתק. זהו גיוון נדל"ני אמיתי בלחיצת כפתור."

2. דמוקרטיזציה של אמנות ואספנות

באופן דומה, רוסטמי מציין: "חלק מההשקעות שלי מתמקדות באמנים עכשוויים מבטיחים." גם התחום הזה, שהיה אטום וסגור, נפרץ. פלטפורמות טכנולוגיות רוכשות יצירת אמנות של אנדי וורהול או בנקסי במיליוני דולרים, ומנפיקות 10,000 "מניות" דיגיטליות שלה. פתאום, אפשר להחזיק 0.01% מיצירת מופת. "זה הופך נכס לא נזיל ובלתי נגיש לנכס סחיר יחסית," אומר רוסטמי. "זה מאפשר למשקיע הקטן להוסיף לתיק שלו נכס עם מתאם נמוך מאוד לשוק המניות, כזה ששומר על ערכו ואף עולה בתקופות אינפלציוניות."

העיקרון הזה חל כיום על כל דבר כמעט: בקבוקי יין נדירים, מכוניות קלאסיות, שעוני יוקרה ואפילו חוזים של ספורטאים. הטכנולוגיה לוקחת נכסים "פיזיים" אלטרנטיביים, ומעניקה להם נזילות ונגישות דיגיטלית.

החלק השלישי: טכנולוגיה כ"יוצר" – סוגי הנכסים החדשים

זהו החלק המהפכני והמרתק ביותר בניתוח של רועי רוסטמי. כאן הטכנולוגיה לא רק פותחת גישה לנכסים קיימים, אלא יוצרת יש מאין קטגוריות נכסים חדשות לחלוטין.

1. מהפכת הבלוקצ'יין: קריפטו ונכסים דיגיטליים

זוהי אולי ההקצאה האלטרנטיבית המדוברת והשנויה ביותר במחלוקת, ורוסטמי ניגש אליה בצורה מחושבת: "אני מקצה חלק קטן מהתיק למטבעות מובילים כמו ביטקוין, לצד השקעה בפרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין."

עבור איש פיננסים כמו רוסטמי, הניתוח אינו מבוסס על הייפ, אלא על עקרונות יסוד.

א. ביטקוין כ"זהב דיגיטלי":

"איך אני מנתח את ביטקוין?" שואל רוסטמי רטורית. "אני לא רואה בו מטבע לתשלום בסופרמרקט. אני רואה בו נכס רשת גלובלי, מבוזר, עם מאפיינים ייחודיים."

• מדיניות מוניטרית קשיחה: בניגוד גמור לפד, שאותו רוסטמי מכנה "הגוף החזק בשוק" ויכול להדפיס טריליונים כרצונו, לביטקוין יש היצע מוגבל וידוע מראש של 21 מיליון מטבעות. נקודה. "זהו נכס 'הארד-קור' בעולם שכולו כסף 'רך' שמאבד מערכו," הוא מסביר.
• ביזור וניטרליות: ביטקוין אינו שייך לאף מדינה, לאף בנק, ולאף מנכ"ל. בעולם שמתפצל לגושים גיאופוליטיים, נכס רזרבה ניטרלי, שאינו דולר אמריקאי ואינו יואן סיני, הופך להיות בעל ערך אסטרטגי.
• גידור סיכונים: "עבורי," אומר רוסטמי, "הקצאה קטנה ומחושבת לביטקוין היא סוג של 'ביטוח' נגד חוסר האחריות של בנקים מרכזיים. זוהי השקעה א-סימטרית: הסיכון מוגבל (ההקצאה קטנה), אבל האפסייד, במקרה שהמערכת הפיננסית המסורתית תמשיך לזעזע אותנו, הוא עצום."

ב. בלוקצ'יין כפלטפורמה (DeFi ו-Tokenization):

כאן נכנסת ההשקעה ב"פרויקטים חדשניים". רוסטמי מתייחס למהפכת ה-DeFi (פיננסים מבוזרים) ו"טוקניזציה".

• DeFi: זוהי בנייה של מערכת פיננסית שלמה – הלוואות, מסחר, ביטוח – על גבי הבלוקצ'יין, ללא צורך בבנקים או מתווכים. "זהו ניסוי מרתק," אומר רוסטמי. "זה שקוף, גלובלי, ופועל 24/7. הפוטנציאל לחיסכון בעלויות ולייעול המערכת הפיננסית המיושנת שלנו הוא אדיר."
• טוקניזציה (RWA – Real World Assets): זהו השלב הבא, שבו הטכנולוגיה הופכת את ה"דמוקרטיזציה" (חלק 2) למתוחכמת פי אלף. במקום שפלטפורמה תחזיק נכס ותמכור "מניות" שלו, הבלוקצ'יין מאפשר להפוך את הנכס עצמו ל"טוקן" דיגיטלי. "דמיינו שהבניין שאתם גרים בו מחולק למיליון טוקנים דיגיטליים," מתאר רוסטמי. "אתם יכולים למכור 1% מהדירה שלכם בשנייה, לקחת הלוואה כנגד 10% ממנה בפלטפורמת DeFi, או להשתמש בה כבטוחה למסחר. זה הופך כל נכס לא נזיל בעולם – נדל"ן, אמנות, פטנטים – לנזיל לחלוטין. זו המהפכה האמיתית שתגיע לשוקי ההון."

2. נתונים (Data) כסוג נכס חדש

בעבר, מפעלים החזיקו מכונות וחומרי גלם. בעידן הדיגיטלי, הנכס החשוב ביותר של חברות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון הוא הנתונים (דאטה) שיש להן עלינו. "אנחנו רק בתחילת הדרך של הבנת הערך הכלכלי של נתונים," אומר רוסטמי. "משקיעים אלטרנטיביים כבר לא מסתכלים רק על נכסים פיזיים; הם מחפשים להשקיע בחברות ובפרוטוקולים ששולטים בזרמי נתונים ייחודיים, מאגדים אותם, ומייצרים מהם ערך באמצעות AI. בעתיד, ייתכן שנוכל להשקיע ישירות ב'מאגרי נתונים' כפי שאנו משקיעים היום בסחורות."

החלק הרביעי: המיינדסט של המשקיע האלטרנטיבי – הפילוסופיה של רועי רוסטמי

המעבר להשקעות אלטרנטיביות מונעות-טכנולוגיה הוא לא רק שינוי בתיק ההשקעות; הוא דורש שינוי תודעתי עמוק. כאן, הרקע האישי והייחודי של רועי רוסטמי מתחבר בצורה מושלמת לפילוסופיית ההשקעה הנדרשת.

1. משמעת, חוסן וסבלנות (ג'ודו וחיל הים)

רוסטמי, במקור מראשון לציון, מגיע מרקע שכולו משמעת. "מגיל 10 בערך אני מתאמן בג'ודו, הייתי סגן אלוף ישראל לנוער," הוא משתף. עולם אומנויות הלחימה, והעניין המתמשך שלו ב-UFC וג'יוג'יטסו, מלמד על סבלנות, טכניקה, וחוסן נפשי. "בהשקעות אלטרנטיביות, במיוחד בקריפטו," מסביר רוסטמי, "התנודתיות היא קיצונית. אנשים נכנסים מהסיבות הלא נכונות ויוצאים בפאניקה. המשמעת של ספורטאי היא קריטית. אתה צריך תוכנית, אתה צריך להבין את הסיכון, ואתה צריך את החוסן הנפשי לעמוד בתנודות בלי לקבל החלטות רגשיות."

החוסן הזה נבנה גם בשירותו הצבאי. "התגייסתי לחיל הים, הייתי בספינות הטילים, אחר כך הגעתי לבית ספר למפקדים. אני מתעסק הרבה עם כל הנושא של פיקוד וניהול אנשים ועושה מילואים בחיל הים כל שנה בערך 40 יום." בים, כמו בשוק, אתה חייב להיות מוכן לבלתי צפוי. אתה חייב לקבל החלטות קרות תחת לחץ, לנהל סיכונים, ולפקד על צוות. זוהי הכשרה מנטלית מושלמת לסוחר.

2. סקרנות אינטלקטואלית ופתיחות (ג'ו רוגן ומידברן)

כדי להשקיע בטכנולוגיות חדשות, אתה לא יכול להיות מקובע. אתה חייב להיות סקרן ולרצות ללמוד. כאן, תחומי העניין של רוסטמי חושפים אדם בעל ראש פתוח. "אני מעריץ את ג'ו רוגן, מאוד אוהב לשמוע אותו," הוא אומר. הפודקאסט של רוגן הוא דוגמה קלאסית לסקרנות רדיקלית – שיחות עומק של שלוש שעות עם אסטרופיזיקאים, מומחי בלוקצ'יין, ביולוגים ופילוסופים. "זו בדיוק הגישה," אומר רוסטמי. "אתה חייב להיות מוכן לשמוע רעיונות חדשים, גם כאלה שנשמעים מוזרים בהתחלה, ולהעריך אותם לגופו של עניין. מי שפסל את האינטרנט ב-1995, הפסיד. מי שפוסל את הבלוקצ'יין היום על הסף, אולי עושה את אותה טעות."

הפתיחות הזו מתבטאת גם בהשתתפותו ב"אירועי מידברן של כל המתלהבים" מאז 2018. מידברן הוא אירוע של ביטוי עצמי, יצירתיות, וקהילה שבונה עולם חדש מכלום. זוהי התרבות שממנה צומחים הרעיונות המבוזרים והאלטרנטיביים.

3. קרקוע במציאות (כלכלה, כדורגל וחיות)

לצד הפתיחות הרעיונית, רוסטמי נשאר מקורקע לחלוטין. הוא בעל תארים בכלכלה ומימון, לא רק "מתלהב". כל השקעה אלטרנטיבית, טכנולוגית ככל שתהיה, נבחנת בסוף בכלים אנליטיים קרים: מה פוטנציאל התשואה? מה הסיכון? מה המתאם לנכסים האחרים שלי? "זה האיזון," הוא מסביר. "הראש בעננים של הרעיונות החדשים, אבל הרגליים נטועות חזק בקרקע של ניהול סיכונים פיננסי."

הקרקוע הזה מגיע גם מהחיים עצמם. "שיחקתי בליגה בכדורגל בגיל 35 עם כל החברים מהשכונה," הוא צוחק. זהו החיבור לעולם האמיתי, לאנשים, שמחוץ למסכי המסחר. החיבור הזה מתבטא גם באהבתו לבעלי חיים. "יש לי סימפטיה לכלבים חרדיים," הוא מחייך, "יש לי אחת בשם שפרה. מעניין אותי לשמוע וללמוד על כלבים ועל חיות בכלל." ההתעניינות הזו, שהתעצמה בטיול ספארי משפחתי "מטורף" בדרום אפריקה, מלמדת על הבנה של מערכות אקולוגיות. "שוק פיננסי הוא מערכת אקולוגית," הוא מסכם. "זו לא מכניקה פשוטה. זהו יצור חי, מורכב, אדפטיבי, שבו פעולה קטנה במקום אחד יכולה ליצור השפעות אדירות במקום אחר. הבנה של מערכות מורכבות היא המפתח להבנת השווקים של המאה ה-21."

סיכום: התיק החדש לעולם החדש

הניתוח של רועי רוסטמי משרטט תמונה ברורה: עולם ההשקעות הישן של 60/40 מת, ונקבר תחת הריסות האינפלציה, הריבית המזנקת והמלחמות הגיאופוליטיות. בעולם החדש, גיוון הוא עדיין המפתח להצלחה, אך "גיוון" פירושו לצאת מהקופסה של מניות ואג"ח ולהיכנס לעולם העשיר של השקעות אלטרנטיביות.

הטכנולוגיה היא המנוע הכפול של המהפכה הזו. היא הופכת נכסים ישנים ובלתי נגישים (נדל"ן, אמנות) לנגישים ונזילים לכולם, והיא יוצרת קטגוריות נכסים חדשות לחלוטין (ביטקוין, DeFi, טוקניזציה של נכסים) המציעות גידור ייחודי נגד הסיכונים המובנים של המערכת המסורתית.

כדי לשרוד ולשגשג בעולם הזה, נדרש מהמשקיע להיות כמו רועי רוסטמי: בעל משמעת של לוחם ג'ודו, חשיבה אסטרטגית של מפקד בחיל הים, סקרנות אינטלקטואלית של מאזין ג'ו רוגן, וקרקוע אנליטי של בוגר MBA במימון. זהו השילוב המנצח לעידן שבו טכנולוגיה והשקעות אלטרנטיביות אינן עוד העתיד – הן ההווה.

תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.